קדחת קרציות בכלבים 

קדחת קרציות בכלבים

קדחת קרציות היא מחלה הנגרמת על ידי חיידקים או טפילי דם. בישראל קיימים מספר חיידקים וטפילים אשר גורמים לקדחת קרציות בכלבים. הגורם העיקרי לקדחת קרציות בכלבים בישראל הוא חיידק בשם ארליכיה קניס.
קדחת קרציות הנגרמת על ארליכיה קניס נפוצה יותר ככל שמזג האוויר מתחמם, בשל כך ניתן לראות כמות גדולה יותר של מקרים בקיץ.

לקדחת קרציות בכלבים שתי צורות אופייניות:
קדחת קרציות אקוטית - במצב זה סימני המחלה מופיעים בפתאומיות הכלב נהיה חלש, עולה לו החום, הוא מפסיק לאכול, נראים שטפי דם תת עוריים ועל החניכיים, ולעיתים נראה דימום חריף מהאף. בחלק מן המקרים השלב האקוטי עובר במהירות ולעיתים הבעלים לא מבחין כי הכלב חלה.  במידה והכלב לא מצליח להחלים בצורה מלאה יתכן מעבר לצורה השניה של המחלה.
קדחת קרציות כרונית - במצב זה סימני המחלה לא תמיד מובהקים, הכלב נראה חלש או אפאטי, נראית ירידה במשקלו, בחלק מהמקרים יהיה לכלב חום ובשלבים מתקדמים ריריות הכלב תיראנה חיוורות בשל אנמיה קשה, יראו שטפי דם תת עוריים ועל החניכיים, שלשול דמי והקאות. במקרים נדירים יותר יראו בצקות, צליעות או דלקות עיניים. מקרים קשים דורשים אשפוז וטיפול בבית חולים וטרינרי. בשלב הכרוני למעשה יש פגיעה במח העצם ולכן הכלב לא יכול לייצר תאי דם אדומים (ולכן יש אנמיה) ולבנים (ולכן גופו לא יכול להלחם בחיידקים או גורמי מחלה שונים). במקרים של אנמיה קשה אין מנות ממתן מנות דם אשר נקנו מבנק דם וטרינרי לחיות מחמד.

כיצד מאבחנים קדחת קרציות בכלבים? 

הוטרינר יחשוד באפשרות המחלה כבר בזמן הבדיקה הראשונית. זאת על פי סימנים של שטפי דם, חום, הגדלת קשרי לימפה ולעיתים הגדלה של איברים פנימיים כגון הטחול אותם ניתן להרגיש במישוש. 
לאבחון דפיניטיבי יש צורך בבדיקות דם:
כבר בספירת דם ניתן לראות ירידה במספר טסיות הדם (שחשיבותן היא לקרישת הדם, לכן ירידה בכמותן גורמת לדימומים).
הבדיקה הנפוצה לאישוש החשד היא בדיקה לקיום נוגדנים כנגד החיידק שגורם לקדחת קרציות (ארליכיה קניס). היתרון העיקרי של הבדיקה היא מהירותה (תוצאות מגיעות תוך מספר שעות עד יום). אם רמת הנוגדנים גבוהה הדבר מחשיד, בסבירות גבוהה, לקדחת קרציות.
עם זאת, לאישור דפינטיבי ומוחלט למחלה על הווטרינר לשלוח את הדם למעבדה בה בודקים את נוכחותו של החיידק עצמו בדם. חסרונה העיקרי של הבדיקה הוא שלוקח מספר ימים עד לקבלת תוצאות.

 טיפול:
הווטרינר יטפל באנטיביוטיקה (דוקסילין) למשך שלושה שבועות. לעיתים יש צורך במתן סטרואידים או אפילו מנות דם במקרה של דימומים קשים. 
אם לאחר מספר ימים של טיפול לא נראה שיפור ההמלצה היא לבצע בדיקות דם מקיפות ולבדוק האם הכלב נגוע בגורמי מחלה נוספים אשר יתכן וסובל מהם במקביל (כגון טפילים אחרים המועברים על ידי קרציות).

למרבה הצער, במקרי קדחת קרציות כרונית, לא תמיד המחלה מגיבה לטיפול ולא תמיד ניתן לעזור לכלב.

 כיצד מועברת המחלה?
כבר משמה של המחלה ברור כי היא מועברת על ידי קרציות. בישראל הקרציה המעבירה את המחלה נראית קרציית הכלב החומה (Rhipicephalus sanguineus). כמו כן ניתן להדבק בקדחת קרציות בקבלת עירוי דם נגוע.

חשוב לדעת כי קדחת קרציות של כלבים אינה מדבקת לבני אדם. עם זאת, קרציות המעבירות את המחלה יכולות (תיאורטית) להיות נגועות בפתוגנים אחרים אשר יכולים לפגוע בבני אדם. 

מניעת קדחת קרציות:
הדרך הטובה ביותר למנוע קדחת קרציות היא קולר כנגד קרציות (גם בחודשי החורף). כמו כן חשוב לנסות להדביר את הקרציות מהסביבה בה הכלב חי (אם חי בחצר לדוגמא).